האופוזיציה ניצחה. הקואליציה הפסידה. הח"כים החרדים נתנו פייט רציני ולימדו את נערי הפוליטיקה החדשה והמתלהבת פרק בפוליטיקה אמיתית ועל הדרך לימדו אותם את כללי המשחק הישנים שיש בפוליטיקה, אותם כללים שהיו ונשארו רלוונטיים גם היום.

אז מה היה לנו כאן, קם לו בבוקר כותב טורים – טובים מאוד – שהחליט לרוץ לפוליטיקה כי בא לו לשנות משהו, לשנות את כל מה שלא עובד כאן בישראל. הקלף איכשהו מצליח לו ומפלגתו זוכה למספר מנדטים גבוה וביחד עם שיטת הממשל הוא נשלח הישר לכורסת המיניסטר במשרד האוצר.

אז זהו, עכשיו יש לנו שר אוצר שנחשב לאדם אמיד מאוד שההבנה שלו בכלכלה נמוכה מים המלח והוא מחליט שאת המשברים בחברה הישראלית הוא יפתור בכוח ומה שלא ילך בכוח ילך בעוד יותר כוח כאשר למאמץ המלחמתי הוא מצרף את דף הרשת החברתית שצריך לסבול הכל. למזלו של לפיד, משבר הדיור כבר היה כאן לפניו כך שהוא לא היה צריך לחשוב יותר מדי ומכאן ועד לחוק מע"מ אפ(ע)ס שמפלה לרעה מגזרים רבים בחברה הישראלית הדרך היתה קצרה.

מהרגע שהחוק יצא לדרך אטם לפיד את אוזניו ופשוט לא הקשיב לאף אחד. הוא שמע את כל אותם כלכלנים בכירים מתוך משרד האוצר ומחוצה לו שיצאו באופן נחרץ פעם אחר פעם נגד החוק ואף טענו כי לא זה מה שיוזיל את מחירי הדיור. הוא שמע את עשרות הקבלנים שטענו בפניו שחוץ מהאטה בענף הבניה בטווח הקצר ועליית מחירים מטורפת בטווח הארוך לא יצא מזה כלום. הוא שמע את הלך הרוח במסדרונות הכנסת שאם הוא רוצה לסגור דברים חשוב שהם יהיו בהסכמה ולא בכוח ולו רק כדי למנוע השפלות מיותרות בעתיד.

הוא שמע הכל. שמע ולא הקשיב. הוא לא הקשיב כי הוא נאמן לתפיסת עולמו שמה שלא הולך בכוח ילך ביותר כוח כאשר הפעם לנישת היותר כוח נכנס יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי שמשום מה לצופה מהצד היה נדמה שהוא עובד אצל שר האוצר. אבל לא היא, סלומינסקי ממש לא איש הבית היהודי בגירסתה החדשה אלא עסקן פוליטי ששייך למפד"ל של הישנה פעם. עסקן ופנקסאי שרואה רק את ארבע אמותיו ולא מעבר. את האיש ממש לא מעניין אם החוק הזה ודומיו הם טובים או לא, מה שמעניין אותו זה כמה כסף הוא יכול להעביר למתנחלים באשר הם ולא משנה תחת איזה סעיף תקציבי מדובר כי העיקר זה להעביר כספים וכמה שיותר ומהרגע שהפינה הזו נסגרת הוא פשוט עומד לרשותו של לפיד.

ניסן סלומינסקי שמתנהל כחנווני על פנקסו הוא השריד הסמנטי האחרון למפד"ל הישנה שגם אנשי הציונות הדתית סולדים ממנה עד כדי תחושת קבס, אז נכון שסמנטיקה זה דבר נחמד ולעיתים חשוב אבל כדאי שנפתלי בנט יבין שבסופו של תהליך דווקא יאיר לפיד הוא זה ששולט על שלוחו בועדת הכספים ולא הוא ומשכך עליו לעשות סדר בפריימריז הבאים מתוך הבנה שמה שהוא לא יעשה, העסקונה המפד"לניקית של פעם תמיד תראה בו אאוטסידר שגנב להם את המפלגה.

לקצר את החופש
החופש הגדול כבר כאן וזו עובדה מוגמרת ובעוד שתלמידי הת"תים ובני הישיבות יוצאים לחופשה סבירה של שלושה שבועות ברוטו, בנותינו היקרות, תלמידות בית יעקב יוצאות לחופשה ארוכה ומעייפת של חודשיים שברובה הגדול הן יושבות משועממות ומעבירות את הזמן בבטלה שעלולה להיות מסוכנת או בשינה מרובה כאשר בשלב מסוים שתמיד מגיע מוקדם מהצפוי גם הן כבר מאבדות טעם ועניין בחופשה. ידי שנה דואגים אנשי החינוך להזהיר את ההורים על הסכנות שיש בחופשה ועל המקומות הבעייתיים והמסוכנים אליהם השעמום יכול להוביל את ילדינו אבל משום מה אף אחד לא טורח לעשות מעשה ופשוט לקצר את החופשה הארוכה הזאת לפחות בחצי כדי ששנת הלימודים הבאה אחריהם לא תצטרך להיפתח בבקרת נזקים רוחניים ובטיפול בהם.

היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת זה מאסת ההוצאות הכלכליות הנוחתת על ההורים כי איך שלא נגלגל את זה, חופשה היא דבר יקר, יקר מאוד, וכדי שילד או ילדה יחזרו לשנת הלימודים עם גב זקוף כשבאמתחתם סיפורים על חוויות שעברו במהלך החופשה על הוריהם להיפרד מהרבה מאוד כסף. נכון שבריכוזים החרדיים הציבור נהנה מפעילות מהנה שברוב המקרים היא מסובסדת ע"י הרשויות אבל עדיין לכל משפחה יש את הבילויים הפרטיים שלה שמצריכים משאבים לא קטנים שברוב המקרים אינם נמצאים בהישג ידם של רוב מנין ובנין של המשפחות.

ועד שמישהו יקום ויעשה מעשה בעניין כל שנותר לנו ההורי זה רק להתפלל ולשיר וזכני לגדל בנים ובני בנים… אוהבי ה' יראי אלוקים…